מוטי רייף יוצא מהארון הירוק: “גם אני מעשן גראס”

מוטי רייף, איש האופנה המוכר ואחד משלושת המפורסמים שנחקרו השבוע בחשד לשימוש בסמים, יוצא מהארון הירוק ומודה: “גם אני מעשן גראס”.

מוטי רייף, איש האופנה המוכר ששמו עלה השבוע במסגרת הפרשייה בה נעצר איש חיי הלילה התל אביבי אייל פלג, באשמה שמכר מריחואנה וקוקאין ללקוחות שונים, ביניהם שמות מפורסמים כמו יהודה לוי וקרן מור, יוצא הערב מהארון הירוק ומודה כי הוא מעשן קנאביס.

מוטי רייף
מוטי רייף: “גם אני מעשן גראס”

להלן הטקסט המלא שפירסם הערב רייף בדף הפייסבוק שלו:

קוראים לי מוטי ואני מעשן גראס. זהו, הוצאתי את זה. אני לא אומר את זה בגאווה, לא בבושה, אני לא צועק את זה ולא לוחש את זה. זו עובדה. חלק משגרת חיי. צחצוח שיניים, עבודה, אוכל, קצת עצוב, קצת שמח, קצת עייף, אוהב, כואב, ג’וינט.

רוב חיי הבוגרים אני מנסה לחיות את חיי בכנות ולא להסתיר דבר, אני חושב שאין משהו שאני עושה שיש סיבה להסתיר אותו ואם היתה סיבה להסתיר אז הייתי בוחר לא לעשות אותו. בגלל זה חשוב לי להגיד עכשיו את מה שאולי לא ייראה לכולם משהו שצריך להאמר בקול!

אחרי היומיים האחרונים אני חושב שאני חייב להגיד את זה בקול, זו חובה אנושית, מוסרית ואזרחית שלי, כי אם לא, אז אני ועוד אלפים כמותי נמשיך להחשב כהוללים, פורעי חוק, עבריינים ודוגמא רעה לדור הצעיר.

גם זה בטח יעניין אותך

אני בן 49 ובמשך כל חיי הלא קצרים הקפדתי להיות אזרח שומר חוק וסדר, לא פגעתי באיש ולא עברתי ולו פעם אחת על החוק (חוץ מכמה דוחות תנועה, ובאלוהים שוטרת לא הייתי אשם). אני רוצה להאמין שאני אדם מועיל לחברה ומנסה במסגרת העבודה שלי לגרום שהעולם בו אנו חיים יהיה קצת יותר יפה ואוהב.

לא גדלתי בבית שאיפשר לי לנוח יום אחד בחיי ולהסתמך על מה שיתנו לי. מהיום שהשתחררתי מהצבא הייתי צריך לבנות את עצמי בזיעה ועבודה קשה, תאמינו לי קשה מאד. פרנסתי את עצמי ועשרות אנשים סביבי ביושר וחריצות.

במירוץ החיים המטורף שעברתי ואני עדיין חי ומתנשף בו, נחשפתי לעשרות דרכים להתמודד עם קשיי החיים: קלונקס, ואבן, ציפרלקס, ריטלין ועוד רשימה ארוכה שיוכל להמשיך ואפילו להמליץ לכם רופא המשפחה, הרבה מאד מהאנשים סביבי נעזרים באלה.

מוטי רייף עם בר רפאלי
מוטי רייף עם בר רפאלי

תקראו לי מיושן, תקראו לי שמרן, ניסיתי להתמודד ולדלג מעל מהמורות הנפש שמרימות לפעמים ראש בלי כל אלה. אלכוהול, החבר הטוב של הקשיים (והמיוחצן במליארדי דולארים) מעולם לא עשה לי את זה באופן אישי (קלוריות, האנג אובר ואדמומיות לעור הפנים). אבל מצאתי לי משהו שכן מצליח לעשות לי טוב, מרגיע, מנחם, מלטף, מעלה לי חיוך על הפנים העייפות.

בסוף היום כשאני מגיע הביתה אחרי יום עמל מתיש, רגעי החסד האלה שבין קץ היום לתחילת הלילה, כשאני סוף סוף בבית שלי, במקום המוגן לבד עם עצמי או עם האנשים שאני באמת אוהב ובטוח איתם, בחלק הזה של היממה מגיע תורה של כוס הנחמה שלי, זו שחיכתה לי בסבלנות ובנאמנות כל היום. אני מתיישב על הספה שלי ויודע שבעוד רגע אשאף את הטעם המוכר והאהוב הזה ונעימות תתפשט לי בגוף ותלחש לי שעוד יום נגמר והלילה המרגיע לפניי ועוד מעט אכנס למיטה לישון או לאהוב.

התרופה שלי היא טבעית, צמח ירוק שאין בו חומרים כימיקליים, כל אחד יכול לקטוף או לגדל אותו (בגלל זה תאגידים ענקיים של אלכוהול וטבק ישחירו אותו ויילחמו נגדו).

בשנים האחרונות יש ‘ברי מזל’ שמקבלים אותו כמרשם, כי גם הרפואה הקונבנציאלית מודה סוף סוף שמדובר בתרופת פלא. היום זה עובד ככה: אם יש לכם מיחושים וכאבים עזים בגוף אתם תקבלו היתר.

אני בטוח שבעוד כמה שנים יבינו שגם אם הנפש צועקת שהיא רוצה את זה, יהיה מותר בחסות החוק לקבל את זה, אבל היום אם הנפש שלי רוצה את זה אני נאלץ לדבר ללמפה או לאייל פלג. בגללו, בגלל הרוקח הלא מורשה שלי, התנוססתי (מטושטש ונטול שם כאחרון העבריינים) בעמוד הראשון של העיתון.

מבחינתי אין סיבה לטשטש את התמונה (אלא אם כן היא ממש לא מחמיאה) ולא להסתיר את השם שלי, אני לא מתבייש בתרופה שלי. זה בדיוק מה שאמרתי לשני השוטרים המקסימים שהזמינו אותי לפגישה בתחנת המשטרה, ועוד אמרתי להם בשמי ובשם כל מי שמשתמש בתרופה הזו כמוני ‘תניחו לי, תניחו לנו’!

בישראל 2014 כשראש ממשלה מואשם בפלילים, נשיא יושב בכלא על אונס, משפחות פשע משתוללות ברחוב, אני באמת לא מבין איך ולמה הג’וינט שלי מגיע לעמוד הראשון ולמהדורות החדשות. צביעות, התחסדות, צדקנות או סתם בורות.

לא משנה מה תהא הסיבה, זה לא צריך להיות ככה.

החלטתי שאני לא רוצה להיות פנים מטושטשות ושמישהו בארץ יחשוב שעשיתי משהו שהוא לא בסדר.

אני יושב עכשיו בצאת שבת קודש אחרי יומיים של המהומה על לא מאומה הזאת עם הרגשה שאני לא רוצה לטאטא את זה אלא להשמיע ואני מודה, גם לשמוע ולקבל חיזוק מקול שפוי, הגיוני ומתקדם שבתוך עמו הוא יושב , מכיר את המציאות אבל נכנע לצדקנות. דברו.

מה השלב הבא? לרתום את הכוח הציבורי שלי לקידום לגליזציה של סמים קלים? להתחפר בפינה שלי ולהתבייש? להחליף לעצמי את המרשם ולהתמכר למרשמים כימיים של רופאים (שמגלגלים מיליארדי דולארים)???

בשלב ראשון, החלטתי פשוט להגיד את מה שיש לי ובקול,

קוראים לי מוטי ואני מעשן גראס, גם אני!


יהודה לוי וקרן מור, שני המפורסמים האחרים ששמם עלה במסגרת הפרשייה, טרם הביעו עמדתם בנושא.

ראו גם: גבי גזית יוצא מהארון הירוק: “עישנתי את כל סוגי הסמים”
ראו גם: גילי מוסינזון יוצא מהארון הירוק: “גם אני אוהב פסטו”
ראו גם: יהודה לוי: עושה קוקאין, מתנגד ללגליזציה

המשך קריאה
Back to top button
x
Close

אופס!

אנא בטלו את חוסם הפרסומות כדי לצפות בתוכן באתר